ראשי>חדשות>כלכלה ועסקים>פולין מגלה עניין בהייטק הישראלי
כלכלה ועסקים

פולין מגלה עניין בהייטק הישראלי

בעיצומה של הסערה הפוליטית הגיעה לאחרונה לישראל ידוויגה אמילביץ, שרת הטכנולוגיה והחדשנות הפולנית, שמנסה למשוך יזמים ישראלים כדי שיקימו מרכזי מחקר ופיתוח בפולין ● בשיחה עם “גלובס” היא מבטיחה הטבות מס נרחבות, הקלת רגולציות ומסלולים מיוחדים לשיתופי-פעולה ● הכול כדי שיבואו

בחודש שעבר, דווקא בעיצומה של סערת “חוק השואה” הפולני, הגיעה לישראל משלחת של כמאה אנשי עסקים ונציגי חברות מפולין במטרה לקדם שיתוף-פעולה עסקי בין שתי המדינות. בראש המשלחת עמדו שרת הטכנולוגיה והחדשנות של פולין, ידוויגה אמילביץ וסגן ראש הסוכנות הפולנית להשקעות וסחר פדקו וויטק. האירוע המרכזי בו לקחה חלק המשלחת היה פורום כלכלי בתל-אביב שבו השתתפו כ-200 אנשי עסקים וחברות ישראליים.

אמילביץ היא למעשה השרה הראשונה לטכנולוגיה וחדשנות בממשלת פולין. המשרד שבראשו היא עומדת הוקם בשנה שעברה בהוראת ראש ממשלת פולין, לאחר שהתפצל מתוך משרד הפיתוח.

בשיחה עם “גלובס”, אמילביץ מסבירה כי היא מעוניינת שהיזמים הפולניים ילמדו מהישראלים. “פולין היא שוק ענקי, של 38 מיליון איש”. היא אומרת “אבל בגלל זה ליזמים הפולניים הקטנים והבינוניים, שעליהם ההתפתחות הפולנית מבוססת, קשה לחשוב באופן גלובלי. עבורם מספיק להציע שירותים לשליש או לרבע מהשוק הפולני”. זו אחת הסיבות שהיא מאמינה שחשוב היה לקיים את הכנס ולהפגיש בין חברות משתי המדינות: “היזמים הפולנים יכולים ללמוד מהשוק הישראלי על יצוא וחשיבה גלובלית” – בנוסף, לדבריה, הם יכולים ללמוד חדשנות.

“היום, על אף שהצמיחה שלנו מהירה מאוד (ה-GDP השנתי גדל ב-5% ואנחנו במקום השני אחרי רומניה במדינות המתפתחות בצורה הכי מהירה באיחוד האירופי) אנחנו עדיין יותר מחקים דברים קיימים ולא מחדשים” אומרת אמילביץ.

נדמה שמה שמושך חברות הייטק ישראליות להקים בפולין מרכזי מחקר ופיתוח הוא כוח העבודה הזול.
“רוב החברות הישראליות שפעילות בשוק הפולני הן חברות נדל”ן, ויש יותר חברות קמעונאות מיצרניות טכנולוגיות או חברות הייטק. החברה הישראלית היחידה שפתחה פה מרכז מחקר ופיתוח היא טבע, שיש לה ענף ייצור בקרקוב. הייתי רוצה שיותר חברות ישראליות מהתחום יבואו, אנחנו פתוחים לכך ומאמינים שהתועלת תהיה הדדית”.

מהשיחה עם המשלחת עולה כי כוח העבודה הפולני בהייטק עדיין זול יחסית בהשוואה למדינות כמו צרפת, גרמניה וכמובן ישראל, אם כי יקר מכפי שהיה לפני 10-20 שנים. “עלות העובדים עבור חברות היא חצי מהעלות בישראל”, אומר אלרואי קנבל, יו”ר לשכת המסחר פולין ישראל, “מעבר לכך, מדובר בכוח-אדם איכותי מאוד: שיעור ההשכלה הגבוהה הוא מהגבוהים בעולם”. עוד הם מציינים כי המתכנתים הפולניים נמצאים במקום הראשון באירופה ובמקום השלישי בעולם אחרי סין ורוסיה בדירוג Hacker Rank.

השרה מרחיבה בנוגע למקצת ההטבות שפולין מציעה, ומדגישה שרבות מהן רלוונטיות לחברות ישראליות: “הקמנו איזורי כלכלה מיוחדים בפולין, בהם ניתנת הטבות מס למי שרוצה להקים במדינה חברה. אנחנו עוזרים בכל תהליך קבלת ההחלטות: מהמיקום ועד לוקליזציה של מוצרים. אנחנו לא מנסים להקים את החברות אלא להיות מדינה יזמית, להבין איזה ענף יהיה מבטיח במיוחד ואז להשקיע בו.

“מרכזי מחקר ופיתוח שמוקמים בפולין יכולים ליהנות מהטבות מס חברות של עד 70%-80%. בקרוב חברות שהשקיעו במחקר ופיתוח בפולין יקבלו הטבת מס נוספת, ויידרשו לשלם רק ארבעה אחוזי מס על הכנסה ממוצר או שירות כשהוא ייצא לשוק.

בנוסף, פולין מציעה מספר תוכניות מורחבות עבור סטארט-אפים, אחת מהם בשיתוף-פעולה עם הארגון הישראלי סטארט-אפ ניישן סנטרל. “בקרוב נתחיל בפיילוט של שיתוף-הפעולה, שמוביל בנק ההשקעות הפולני BGK. הרעיון הוא לבחור 20 סטארט-אפים מפולין ו-20 מישראל בתחומי הפינטק, הביוטק והסייבר. כולם יעברו בוטקאמפ אחד בפולין ואחד נוסף בישראל. בתהליך יהיו מעורבות חברות גדולות וקרנות הון סיכון משתי המדינות שיגידו מה הן מחפשות וישאלו שאלות. זה מעורר השראה וזו הזדמנות עבור הסטארט-אפים לבחון את הפתרונות שהם מציעים בשוק האמיתי. התכנית אורכת 8-10 חודשים ובסופה יש פיץ’ בפני קרנות הון סיכון כדי למצוא מימון לסטארט-אפים. המטרה היא להקים חברות שיפתחו מוצרים שיש להם ביקוש גלובלי, וגם שייווצרו בתהליך חברות משותפות מישראל ופולין”.

המשרד גם מפעיל פלטפורמה שנקראת Start in Poland, ולדברי השרה מדובר ב”פלטפורמה הגדולה ביותר במרכז אירופה שהוקמה באמצעות קרנות אירופאיות ומימון ממשלתי, ועוסקת בפיתוח סטארט-אפים”. הפלטפורמה מציעה מימון לסטארט-אפים שמוקמים בפולין, ומפעילה תכנית בשם Scale Up של אקסלרטורים. “תכנית של Scale Up שארכה שנתיים הסתיימה לאחרונה ובקרוב יתחיל סיבוב נוסף. בפעם הקודמת הפעלנו עשרה אקסלרטורים, דרכם יותר מ-250 חברות קיבלו מנטורינג, תמיכה משפטית ומימון וגם מעורבות של חברות גדולות בתהליך. 150 הסכמים נחתמו לחברות האלה ועוד 50 בתהליך, זו הייתה הצלחה ענקית” היא מעידה ומספרת על הטבה נוספת שרלוונטית לסטארט-אפיסטים: “השקנו בשנה שעברה פיילוט לתוכנית שנקראת Poland Prize לקבלת ויזה להקמת סטארט-אפ בפולין, למי שאינו אזרח האיחוד האירופי. השנה אנחנו רוצים לבחור 120 חברות שיקבלו ויזה, וגם תמיכה כספית בהקמה ומנטורינג”.

קנבל מחזק: “יותר ויותר חברות מצליחות לנצל את ההטבות שממשלת פולין מציעה. הליך קבלת המענק עבור משקיעים ישראלים בפולין מהיר. הקמת חברה פולנית אורכת מספר ימים בלבד, אחריה יש להציג תוכנית עסקית, ולבחור צוות מתאים של פולנים עם ישראלים. הכנת הבקשה אורכת 4-8 שבועות וההחלטה מתקבלת בתוך שלושה חודשים”. דבריו של קנבל מעידים כי אמילביץ, שאחת ממטרות משרדה החדש היא לפשט חוקים מסובכים ולהקל על יזמים, מצליחה בכך.

יש עניין מצד חברות?
“נפגשתי עם 20 חברות סטארט-אפ ישראליות מתחום ה-IT שבאו למשרד שלי ושאלו מה הן יכולות לפתח עבור השוק הפולני, אז כן, אני מרגישה שמהשוק הישראלי יש עניין לבוא לפולין ואנחנו בתחילת המסע. אני מאמינה שהתכנית שלנו עם סטארט-אפ ניישן סנטרל תפתח את השער לשני הצדדים, כי היום אפשר לשתף פעולה גם בלי לעבור פיזית”.

מה ההשפעה של ישראלים שהיגרו לפולין על הסטארט-אפים המקומיים?
“יש מספר חברות בתחום ה-IT שמורכבות מפולנים וישראלים, החברות האלה הן בין המצליחות ביותר בפולין. הישראלים מביאים צורת מחשבה אחרת ופתיחות לשוק העולמי”. אמילביץ מזכירה את סטארט-אפ הגיימינג Remotr (או RemoteMyApp) כדוגמה לשיתוף-פעולה פולני-ישראלי מוצלח.

“אנחנו מנסים לעצב בקרן הפיתוח הפולנית פלטפורמה שדומה לתכנית ‘יוזמה’, כלומר השקעה ציבורית משולבת עם פרטית” אומרת אמילביץ. “יש שתי קרנות הון סיכון ישראליות שקיבלו מאיתנו מימון – פיטנגו וגיזה”. אמילביץ מוסיפה כי “יש לנו שוק הון גדול מאוד ואנחנו רוצים לפתוח אותו לקרנות הון סיכון מהעולם ובעיקר מישראל, כי אתם מוכשרים בתחום הזה. הצעדים האלה מגיעים מתוך הבנה שאחרי 2021, כשברקזיט ייכנס לתוקף, יהיה עלינו לפתוח את שוק ההון כדי להתמודד עם מדיניות חדשה, שלא תהיה כל כך מיטיבה”

אילו עוד חברות ישראליות משתפות פעולה עם חברות פולניות?
“לפני שלושה חודשים חברת החשמל הישראלית נפגשה עם ארבע חברות בבעלות ממשלת פולין שמספקות שירותים לציבור, ואחת מהן הייתה מעוניינת בפתרונות אבטחת סייבר ולשתף פעולה בנושא. גם חברת הכרייה הפולנית הקימה סניף בישראל בשיתוף-פעולה עם שותף מקומי והיא רוצה לפתח טכנולוגיה חכמה לכריית מינרלים. הרבה חברות ישראליות בתחום הסייבר הגיעו למשרד שלי כדי למצוא שותפים בשוק הפולני.

“כמו כן, יש עניין רב מצד מוסדות השכלה ישראליים, למשל הטכניון ומכללת ספיר, למסד מערכת יחסים יציבה עם אוניברסיטאות בפולין. אחד התחומים שהם רוצים להרחיב בו את שיתוף-הפעולה הוא מחקר ופיתוח, אנחנו בשיחות איתם בנושא. מכללת ספיר רוצה להתחיל בתכנית לימודים משותפת עם אוניברסיטת ורשה, שתתרכז בקניין רוחני ומסחור של מקורות המחקר והפיתוח. אנחנו רוצים מאוד משהו כזה בפולין, הניסיון הישראלי בתחום עצום”.

רוצים לשלש את ההוצאה על מו”פ
אמילביץ מעוניינת להגדיל את ההוצאה על מחקר ופיתוח. “אנחנו רוצים להביא את הטכנולוגיה מהאוניברסיטאות לשוק. בשנה שעברה הגענו לאחוז אחד של הוצאה על מחקר ופיתוח וכדאי לנו להגיע ל-2.76% עד 2022. זה אתגר ענק – צריך כמעט לשלש את הכמות. לכן אנחנו רוצים לשים לא רק את הכסף הציבורי בתחום, אלא גם לנייד אליו את הסקטור הפרטי. אנחנו מציעים הטבות מסים, כדי שההשקעות עם הסיכון יהיו שוות עבור היזמים. בנוסף, אנחנו רוצים לדחוף מוצרים חדשים בתעשיות מסורתיות, כמו כלי רכב חשמליים בתחבורה ציבורית”.

האם בניסיון להפוך את פולין ליזמית יותר יש אתגרים שנובעים מהעבר שלה, כמו עמדות קונסרבטיביות של אנשים?
“לדעתי הרוח היזמית מאוד נטועה בפולין. האומה הפולנית שרדה 123 שנים בלי עצמאות במאה ה-19. אנשים היו חייבים להסתדר ולהיות המנהלים של עצמם בתקופות קשות מאוד, נשארנו מחוץ למהפכות הראשונות של הקיטור והחשמל ועדיין היינו מסוגלים לשרוד ולהתפתח. רק אחרי כן המדינה נבנתה מחדש: פולין התאוששה לפני 20 שנים במהירות כל כך גבוהה שאנחנו שואבים הרבה השראה מאותם דורות. העולם היום חדשני – בארה”ב, ישראל וסקנדינביה משקיעים הרבה כסף במחקר ופיתוח ומייצרים מוצרים משוכללים מאוד ויקרים מאוד. החצי השני של העולם רוצה את אותם מוצרים בלי לשלם הרבה, ומפתח מוצרים משוכללים מאוד במחירים נמוכים מאוד. זה מזכיר לי את שנות ה-70 וה-80 בפולין. אנשים היו יצירתיים בהתמודדות שלהם. אז אנחנו חדשניים מאוד, יש לנו אנשים איכותיים ואנחנו מבינים את המתח החברתי בעולם, ונרצה לפתח מוצרים לשני החצאים האלה של העולם. יש לנו גם מערכת בנקאית מפותחת ומרכזית באירופה, אולי דווקא בגלל שלאנשים בתקופה הקומוניסטית לא היו כמעט חשבונות פרטיים אנחנו מתקדמים בתהליך להפיכה לחברה ללא מזומן”.

במסגרת הביקור בישראל, נפתח משרד המסחר וההשקעות הפולני בישראל, כחלק מרשת בינלאומית של משרדים כאלה שמפעילה הסוכנות הפולנית להשקעות וסחר (PAIH). פדקו וויטק, סגן ראש ה-PAIH מסביר כי “יש לנו היום משרדים כאלה בכמעט 50 מיקומים בעולם. העניין של השוק הישראלי בחברות פולניות ולהפך עולה כבר תקופה, והמטרה של המשרד בתל-אביב היא לקדם יצוא והשקעות בפולין. אנחנו מאמינים שהוא יהווה את שער הכניסה עבור חברות פולניות לשוק הישראלי ולחברות ישראליות שרוצות להיכנס לפולין. יש הרבה הזדמנויות להשקעה בפולין לחברות ישראליות, והמשרד מציע תמריצים ממשלתיים שונים כמו מענקים במזומן והקלות במס. יש מספר מקורות מימון: מימון ממשלתי, מימון של האיחוד האירופי וקרן הפיתוח הפולנית PFR. השירותים שאנחנו מציעים חשובים גם למי שלא מכיר את הרגולציות האירופאיות, כי זה שוק עם המון רגולציה. בהרבה מקומות בעולם קשה מאוד להתנהל עסקית בגלל רגולציה, ואנחנו מפשיטם את הרגולציות ומנסים לשלב מודל אמריקאי עם מודל אירופי של מסחר”.

מקור: גלובס | אושרית גן-אל | צילום: תומר פולטין

תגובות קוראים

תגובות

מצאנו ברשת
הודעות לתקשורת / תכנים שתורגמו משפות אחרות / הודעות יח"צ / מידע שמצאנו ברשת ואשר אנו סבורים שיש בו כדי לעניין את קוראי 'ישראלים'. לתשומת לבך, התוכן המובא במסגרת זו לא נבדק על ידנו והובא לפרסום As Is מקור התוכן (אם הובא מאתר אחר ברשת) מופיע בתחתית הפוסט. אם הנך בעל הזכויות על תוכן זה ומעוניין להורות לנו להסירו - אנא פנה אל מערכת האתר ואנו מתחייבים להסיר את הפוסט מהר ככל האפשר.